<h1>סמ"ק סימן קנ"ז</h1>
<h2>דף קלב.</h2>
למול את בנו דכתיב (בראשי' כ"א) וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימי'א) ואמרו רבותינו (קדושין כ"ט) שאם נתעצל האב עובר בכל יום בעש' ומיהו ב"ד חייבין למולו, וכן אם אין אביוב) בעיר אם נתעצלו ב"ד עוברין בעשה וכשיגדיל חייב למול (יבמות ע' מגילה דף כ') את עצמו ואם לא מל חייב כרת, ואין מלים (שבת קל"ב) אלא ביום, ומצוה משעת הנץ החמה, ואם עשה משעלה עמוד השחר כשר, ומילה בזמנה דוחה את השבת אבל שלא בזמנה כגון שנולד בין השמשות, וכן יוצא דופן, ואנדרוגינוס (כר"ח בתוספו' פרק הערל ודינין אלו בשבת דף קל"ח) ומי שיש לו שתי ערלו', וכן נולד כשהוא מהול מתוך שאנו מסופקין אם אנו צריכין להטיף ממנו דם ברית או לא כל אלו אין דוחין לא שבת ולא יום טוב, וצריך לדקדק באשה מקשה בער' שבת (נדה מ"ב) אם הוציא ראשו חוץ לפרוזדור בערב שבת אז אין מלין אותו בשבת כי אם בערב שבת, וצריך לשאול לנשים ואם אינם יודעות יש ללכת אחר חזקה, וקטן חולה (שבת קל"ז) אין מלין אותו עד שיבריא ואז מלין אותו מיד ואם חלצתו חמה (ש"ע וה"ה אם כאבו עיניו כאב גדול) נותנין לו שבעה ימים מעת לעת, ותינוק אדום או ירוק (שם דף קל"ד וחולין דף מ"ז) אין מלין אותו עד שיהיה כתאר שאר תינוקות ואשה וגוי אין מלין, והמל בשבת (שבת דף קל"ג) כל זמן שהוא עסוק במילה חוזר בין על הציצין המעכבין, בין אינם מעכבין ואם פירש המוהל חוזר על המעכבין, ואינו חוזר על שאינם מעכבין בשבת כיון שפירש, ואיזו הציצין המעכבין (שם דף קל"ז) החופין רוב גובהה של עטרה, מל ולא פרע כאלו לא מל, וקטן המסורבל בבשר רואין אותו אם כשמתקשה נראה מהול (ש"ע אפילו רק מעוט העטרה ומ"מ אם אפשר יתקן ע"י שימשוך העור לאחוריו ויקשרנו שם שלא תחזור למטה) אין צריך למולו ואם לאו צריך למולו ועושין כל צרכי מילה בשבת (דף קל"ג) מלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה אספלנית העשויה מע"ש אבל מכשירי מילה (שם ק"ל כל הסוגיא) אין דוחין את השבת לא באיסור דברי תורה ולא באיסור דברי סופרים וגם אם אין לו דבר המרפא את המילה שנאבדו קודם שמל אין מלין אבל ביום טוב נראה דמלין דמתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך אוכל נפש, אבל אם נתפזרו הסמנים (שם דף קל"ז) לאחר שנמול עושין כל צרכו מפני הסכנה, ומרחיצין את המילה (שם) ביום שלישי שחל להיות בשבת בין הרחצת מילה בין הרחצת כל גופו ואפילו הוחמו בשבת (ש"ע א"ח סי' של"א ובמדינות אלו נוהגין לרוחצו לפני המילה או אם יש צורך לרוחצו ביום ג' למילה בחמין שהוחמו מע"ש ולאחר המילה במוצאי שבת ואם רואים שיש סכנה אם לא ירחצו אחר המילה מחללין עליו השבת) וכתוב בהלכות גדולות דהיכא דאייתו מערב שבת איזמל ונאבד או פגים שרי למימ' לגוי לתקנו ולהביאו, ור"ת (עיין בתו' בגיטין ד' ה' ואשירי דשבת פרק ר"א דמילה) הגיה דוקא באיסורא דרבנן אבל באיסורא דאורייתאג) לא (ש"ע פסק כר"ת) ובפ' רביעי דנדרים אמרי' גדולה מילה שלא נתלה למשה רבי' שעה אחת עליה ועוד שמכל המצות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שנמול שנאמר התהלך לפני והיה תמים ועוד שהיא שקולה כנגד כל המצות שנאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים (משפטים) האלה.
